ביהמ"ש המחוזי אשר לאם להעתיק את מקום מגוריה עם ילדיה הקטינים מאילת למרכז הארץ

כב' השופטת צ. צפת:

הערעור:

ערעור על פסק דינו של בימ"ש לענייני משפחה באילת (כב' הש' אבירה אשקלוני), מיום 20/3/08 בתמ"ש 1724/00 ו- 1725/00, שעניינו אישור העתקת מקום מגורי שלושה ילדים עם אימם, מאילת למרכז הארץ, ודחיית תביעת אביהם למשמורתם.

המערער הינו אביהם של הילדים.

רקע:

הצדדים (להלן "האם" "האב" ) נישאו זל"ז ביום 6/10/87 והתגרשו ביום 11/8/05. לצדדים שלושה ילדים: א' ילידת 16/4/89; ב' יליד 11/9/01; ג' יליד 24.11.02.

הבת א' בעלת צרכים מיוחדים, סובלת מפיגור בדרגה בינונית -קשה, בעלת 100% נכות.

לאם בת נוספת, שנולדה לה ולבן זוגה , ד', ילידת 2/2007, כבת שנה וחצי.

הצדדים התגרשו ביום 11/8/05 על פי הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פס"ד בבימ"ש לענייני משפחה באילת ביום 5/7/05 . לעניין המשמורת והסדרי הראיה נקבע כי הילדים יהיו במשמורת האם ולאב רשות לשהות עם הילדים בימים א-ה בין השעות 16:00-19:30 ובכל סוף שבוע שני מיום ו' שעה 16:00 ועד מוצ"ש בשעה 19:30 וכן מחצית החופשות והחגים. הסכם הגירושין אינו קובע דבר לעניין מקום מגורי הילדים.

לעניין מזונות הילדים נקבע, כי האב יהיה פטור ממזונותיהם וזאת בשל יכולתה הכלכלית הגבוהה של האם ודרך איזון המשאבים שדינם כדין היוון דמי המזונות.

ההליך בפני בימ"ש לענייני משפחה:

ביום 26/2/06 הגישה האם תביעה בתמש 1724/00, לאישור מעבר עם הילדים מאילת לאזור המרכז (להלן "הכשרת מעבר"). לטענת האם, מעת  נודע לאב על קשריה עם בן זוגה דהיום, הוא הפך את חייה לגיהינום, עירב את הילדים בסכסוך, הסית ושטף את מוחם, איים עליה ועל הוריה ברצח, איים על בן הזוג, ניסה לפגוע במקום עבודתו, פנה לביה"ד בתביעה לבטל את הגט ואף איים להתאבד. במצב דברים זה גמלה בליבה החלטה לעבור להתגורר באזור המרכז וזאת בשל מספר טעמים- בעיר אילת לא ניתן למצוא מענה לצרכיה של א' וטובתה מחייבת העברתה לאזור המרכז למסגרת מתאימה; אווירת הטרור והאלימות של האב כלפיה ; סיבות כלכליות - פתיחת עסק בת"א ועלויות גבוהות של מוסדות חינוך בקיבוץ סמוך לאילת בהם היא נושאת לבדה. בשלב מאוחר יותר הוסיפה וטענה כי בן זוגה, אבי בתה סיים את תפקידו באילת והוא עובד ומתגורר במרכז הארץ וברצונה להינשא לו.

האב התנגד להכשרת המעבר, הוא מכחיש את כל הטענות נגדו וטוען כי האם רקמה  את תכנית המעבר לתל אביב בשל צרכיה האישיים, תוך חוסר התחשבות בטובת הקטינים ותוך הפרת הסכמת שני ההורים אשר גובשה במסגרת הסכם הגירושין. בכתב ההגנה העלה האב טענות קשות כגד כישורי ההורות של האם וביום 9/3/06 הגיש תביעה למשמורת הילדים בתמש 1725/00.

במסגרת ההליכים בפני בימ"ש קמא הוגש תסקיר פק"ס המתאר מערכת יחסים רוויית מתח, חוסר אמון, האשמות הדדיות בגין הסתות, פגיעה רגשית ונפשית בילדים, תפקוד הורי לקוי ומצב נפשי קשה. פקה"ס התרשמו כי ההורים מנהלים מלחמת חורמה בניהם כאשר הנפגעים העיקריים הם הקטינים והמליצו על עריכת אבחון מסוגלות הורית. בימ"ש קמא מינה את ד"ר ד. גוטליב כמומחה מטעם ביהמ"ש (להלן "המומחה") לצורך ביצוע האבחון.

סיכום ממצאי בדיקתו של המומחה בחוות דעתו הינם כדלקמן:

"א) לא היה בבדיקתי בכדי להצביע על כי הילדים נמצאים במצוקה כלשהי בגלל אביהם או בנוכחותו.

  ב) ההיפך הוא הנכון. התרשמתי מקשר טוב מאוד.

  ג) לא היה בבדיקתי בכדי להצביע על כי הילדים נמצאים במצוקה כלשהי בשל מגוריהם באילת.

  ד) לא היה בבדיקתי בכדי להצביע על כי מעבר למרכז הרץ ישפר את מצבם הנפשי של הילדים.